ועדות זכאות ואפיון- מה זה? למה זה? ואיך זה עובד?
תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד, תשע"ט-2018, קובע כי החל משנת הלימודים תש"ף תפעל ועדת זכאות ואפיון ברשויות המקומיות (ע"פ תעודת זהות של הורי התלמיד).
מי מופנה לועדות זכאות ואיפיון?
- תלמיד עם צרכים מיוחדים עם אחת או יותר מהמוגבלויות הבאות: מוגבלות על רצף האוטיזם, עיוורון או מוגבלות בראייה, חירשות או מוגבלות בשמיעה, מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות פיזית, הפרעות נפשיות או מחלות ותסמונות נדירות.
- תלמיד עם צרכים מיוחדים עם אחת או יותר מהמוגבלויות הבאות: לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגותיות ורגשיות, עיכוב התפתחותי או שפתי או חשד למוגבלות שכלית התפתחותית אשר הוריו ביקשו דיון בוועדת זכאות ואפיון או שרמת התפקוד שלו נמוכה. כמו כן ניתן להפנות גם תלמיד הלומד במסגרת חינוך רגיל אשר עבר תהליך של התערבות ותמיכה לקידום תפקודו במוסד החינוך, והמוסד אינו בטוח לגבי רמת תפקודו.
מי מפנה?
הפניית תלמיד לוועדת זכאות ואפיון יכולה להיעשות על-ידי הורה, מוסד חינוך מוכר, רשות החינוך המקומית, ארגון ציבורי העוסק בטיפול בתלמידים עם צרכים מיוחדים או כל גורם טיפולי אחר.
מתי מפנים?
הפניית תלמידים לדיון בוועדת הזכאות והאפיון תעשה לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה. דיוני הוועדה מסתיימים לכל המאוחר ב-15 במאי באותה שנת לימודים עבור תלמידי בתי הספר, ולכל המאוחר ב-31 במאי בכל שנה, עבור תלמידים הלומדים בגני ילדים ותלמידים העולים לכיתה א'. הזכאות לשירותי חינוך מיוחדים שנקבעת באמצעות ועדת זכאות ואפיון ממומשת בשנת הלימודים העוקבת
מה מחליטים במסגרת הועדה?
- קביעת רמת התפקוד ורמת התמיכה הנדרשת לתלמיד המופנה לדיון בוועדה.
- קביעת זכאותו של התלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחדים במוסד החינוך בשל מוגבלות אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה לחוק, המשפיעה על תפקודו.
- קביעת היקף סל השירותים של תלמיד הלומד בחינוך הרגיל שנמצא זכאי לשירותי חינוך מיוחדים בהתאם לצרכיו.
ההורים יכולים לבחור את סוג המסגרת שבה ילמד התלמיד מבין האפשרויות הבאות:
- כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל
- כיתה במוסד חינוך רגיל שניתנים בה שירותי חינוך מיוחדים
- מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים
על ההורים להודיע לוועדת הזכאות והאפיון על בחירתם בתוך 14 ימים מהיום שנודע להם על קביעת הוועדה. אם ההורים לא יודיעו על בחירתם במועד, הוועדה רשאית להחליט על סוג המסגרת החינוכית המתאימה לילד. כמו כן, הוועדה רשאית להחליט על השמת התלמיד במסגרת חינוכית שונה מזו שבחרו ההורים אם התקיימו כל התנאים הבאים:
- א. יש חשש ממשי שהשמת התלמיד במסגרת חינוכית על-פי בחירת ההורים תביא לפגיעה ממשית בשלומו או בשלומם של אחרים.
- ב. ההחלטה נעשתה על סמך חוות דעת של גורמים טיפוליים, ואם התלמיד לומד במוסד שיקומי, גם על סמך מידע בכתב מהמוסד השיקומי שבו הוא לומד.
- ג. ניתנה להורים הזדמנות להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מהיום שבו התקבלה הודעת ההורים על בחירתם.
- ד. ההחלטה אושרה על-ידי מנהל האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך או סגנו.
ההחלטות המתקבלות בועדת זכאות ואפיון תקפות למשך 3 שנים או עד למעבר בחינוך או לבקשת ההורים ו/או המסגרת החינוכית.
הקביעה לאיזה מוסד חינוכי ספציפי הילד ישובץ נעשית על ידי ועדת שיבוץ. ועדת השיבוץ מחויבת לבדוק נתונים כגון קיומו של מקום פנוי, מרחק נסיעה, הרכב תלמידים מתאים וכד', לפני שיבוץ הילד במסגרת. השיבוץ ייעשה למסגרת חינוכית מתאימה, קרוב ככל האפשר למקום המגורים של הילד. רק אם אין אפשרות מתאימה, ישובץ הילד למסגרת הנמצאת מחוץ לתחום של אותה רשות מקומית. ההורים אינם חלק מועדות השיבוץ אך אם ישנה מסגרת חינוכית ספציפית בהם מעוניינים בה, רצוי שיציינו את שמה במהלך ועדת האפיון. בקשתם נלקחת בחשבון אך לא תמיד ניתן להיענות לה.
מי יושב בוועדה?
- יושב ראש הוועדה יהיה עובד משרד החינוך בעל מומחיות, ניסיון והכשרה בחינוך מיוחד.
- מנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית או נציג שהוא בעל ניסיון או הכשרה בחינוך מיוחד.
- שני מפקחים כוללים של משרד החינוך, האחד מפקח כולל לחינוך מיוחד והאחר מפקח כולל לחינוך רגיל או נציגיהם.
- פסיכולוג חינוכי לפי חוק הפסיכולוגים, מטעם הרשות המקומית.
- נציג הורים- הורה לתלמיד עם צרכים מיוחדים שממונה ע"י שר החינוך מתוך רשימות של ארגוני ההורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך.
- הורי התלמיד והתלמיד ומי מטעמם אשר בכוחם להשמיע את טיעוניהם ולהגיש מסמכים וחוות דעת מטעמם.
- מוזמנים נוספים לוועדה כגון איש מהצוות הרב-מקצועי ממוסד החינוך שבו לומד התלמיד ובמידת הצורך ולעיתים אף ע"פ רצון ההורים רופא מומחה או עובד סוציאלי.
איך זה עובד בפועל?
הוועדה תזמין את הורי התלמיד ואת התלמיד ותמסור להם, לפחות 14 ימים לפני מועד הדיון, כל מסמך שנמצא בידי הוועדה ועשוי לשמש אותה בדיונים ובהחלטה.
לרוב, אלו המסמכים המובאים לקראת דיון בועדת זכאות ואפיון:
- תיעוד מפורט של ההתערבויות שנעשו במוסד החינוכי שבו לומד התלמיד לפני ההפניה לוועדה לבחינת זכאות לשירותי חינוך מיוחדים.
- סיכום התוכנית האישית שהוכנה לתלמיד במסגרת זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים.
- מסמכים קבילים על אבחנת המוגבלות של התלמיד.
- שאלון הפניה לוועדת זכאות ואפיון.
- שאלון רמת תפקוד.
- שאלון להורים.
- שאלון לתלמיד.
- בדיקות שמיעה וראייה עדכניות.
- מסמכים נוספים שההורים יכולים להוסיף באמצעות המוסד החינוכי.
דיוני הוועדה יירשמו בפרוטוקול שיימסר להורים ככל האפשר עם תום הדיון, ולכל היותר עד 14 יום לאחר הדיון או לאחר שהתקבלה ההחלטה (המוקדם מביניהם).
ניתן לערער על החלטת ועדת זכאות ואפיון ולהגיש השגה, תוך 21 יום מקבלת ההודעה על ההחלטה.
זקוקים לתמיכה ולמידע נוסף? מוזמנים לפנות לקו החם שלנו בכל עת וללא עלות – וצוות המומחים שלנו ישמח לסייע!
