שירה שנקר, מרפאה בעיסוק
ניהול אנרגיה וניהול משאבים-
מושג זה לקוח מהתמודדות עם מחלות כרוניות ומצבים בריאות מורכבים.
המשמעות היא שיש לכל אחד כמות אנרגיה מסוימת ליום, או לשבוע, והאנרגיה הזאת צריכה להתחלק בין כל הפעילויות ומהמטלות של אותו יום.
על מנת לנהל את האנרגיה כך שתספיק לכל מה שצריך, יש לעבוד בצורה מתוכננת מראש, ואם ניתן גם להיעזר במקורות חיצוניים.
לכולנו יש כמות מסוימת של אנרגיה ומשאבים ויש לדעת להשתמש בהם נכון לטובתנו.
אנחנו עושים זאת בחיי היום יום שלנו גם בלי לשים לב. לדוגמא, אם יש צורך לקום כל יום מוקדם כדי להכין את הילד להסעה, נקפיד לא ללכת לישון כל יום ב- 2 בלילה, כי אחרת לא נוכל לתפקד. או אם יש לחץ לפני שבת, לפעמים נעדיף לתת לילדים הקטנים לצפות בסרט כדי שנוכל להקדיש את האנרגיה שלנו "לתקתק" מהר את מה שצריך בלי שהם יסתובבו לנו בין הרגליים.
כשיש ילד מיוחד, הצרכים והדרישות משתנים כל הזמן. זה יכול להיות בגלל תקופה עמוסה בחיים, שינוי במסגרת או סתם יום רע לילד שמשפיע על כל המשפחה.
לכן נדרש ניהול אנרגיה. אז איך עושים זאת בחופש הגדול, כשצריך למצוא תעסוקה לילד המיוחד לזמנים ארוכים?
בגדול – על ידי שני דברים עיקריים:
- בניית סדר יום למשפחה ולילד המיוחד
- שימוש במשאבים חיצוניים
נרחיב על כל דבר:
בניית סדר יום:
מה זה אומר?
באופן רגיל יש לרוב האנשים סדר יום, פחות או יותר, ויש מסגרת של פעילויות ומטלות שאנחנו עושים במשך היום. סדר היום הזה מחזיק אותנו – נותן לנו מסגרת ותחושת וודאות, ועוזר לנו להיות מאורגנים. כשיש סדר יום קל יותר להתמקד במה שצריך לעשות, והאנרגיה לא מתבזבזת על לחפש תעסוקה כל הזמן. בנוסף, לכל פעילות ביום יש מסגרת- איפה נעשית, מתי, כמה זמן היא לוקחת. זה מאפשר לנו לנהל את האנרגיה שלנו כשאנחנו יודעים מה צפוי לנו. אנחנו יכולים לקחת כמה דקות הפסקה להתרענן, לגייס את עצמינו ולהיעזר באנשים אחרים לפי הצורך.
זהו צעד משמעותי בניהול אנרגיה.
כשיש מסגרת מתוכננת קל יותר להיאחז בה ולהתנהל לפיה בלי "להמציא את הגלגל" בכל שעה מחדש.
בניית סדר היום מתחילה מתכנון כללי של פעילויות שרוצים לעשות באותו היום, בנוסף לפעיליות השגרתיות (אוכל, מקלחת, לבוש, וכד').
אחרי שבנינו את היום, יש צורך לבצע הכנה. בשביל מה יש צורך בהכנה?
לנו, האנשים ללא המגבלה הקוגניטיבית, קל להחזיק בראש שלנו את סדר היום. אנחנו פחות או יותר יודעים מה צפוי לנו היום וזה יושב לנו בראש כל היום. זה נותן לנו תחושת בטחון וודאות.
לילדים שלנו, המגבלה הקוגניטיבית מקשה עליהם להחזיק בראש את סדר היום. הם לא יודעים מה הולך לקרות ברגע הבא, הם ממתינים למשהו שיקרה ופעילויות "נוחתות" עליהם בהפתעה. חוסר הוודאות גורם לחוסר אונים, מצוקה וחרדות. מסיבה זו, אנו צריכים לתווך להם מה הולך לקרות.
איך מבצעים הכנה?
עקרונות הכנה המתאימים לילדים עם אוטיזם:
ילדים עם אוטיזם מתמודדים עם חרדות ועם קושי בשינויים. לכן, ההכנה צריכה לסייע להם להתמודד עם קשיים אלה.
נעשה זאת על ידי בניית סדר יום עם אופציה לשינויים, ועל ידי מתן "בחירה בין גבולות".
סדר יום עם אופציה לשינויים:
אנו רוצים להראות לילדים את מה שצפוי להם היום, ולכן נכין לוח עם סמלים (או מילים), המתארים את סדר היום. מומלץ לפצל אותו לשני חלקים – לפי ארוחת צהריים ואחרי – עד הערב, כדי למנוע עומס מיותר (גם חזותי- המון מידע בבת אחת, וגם רגשי- רואים את הפעילויות לאורך היום ומתקשים לחכות).
כשמציגים להם את הפעילויות מציגים כל פעילות בנפרד. אחרי שמסיימים מציגים את הפעילות הבאה.
זה יסייע להם להתמקד בפעילות וינטרל את הקושי בדחיית סיפוקים שקורה אם הם יודעים את שאר הפעילויות הבאות ברצף ומתקשים לחכות להן.
בכל סדר יום יש גם אופציה לשינויים. נכין כרטיס של "שינוי", ונציג אותו לילד במקרה של שינוי. נסביר שיש שינוי וגם מה הסיבה, ונציג את הפעילות החדשה.
מתן בחירה בין גבולות:
מותר לשנות דברים בסדר היום גם במהלך היום וגם בבנייה שלו. בשביל זה ניתן להם לבחור בתוך גבולות, כלומר: הם יכולים לבחור מבין 2-3 אפשרויות. למשל: בזמן משחק חופשי – לבחור האם רוצים לשחק בחול קינטי, בקוביות או לצייר. או למשל – יכולים לבחור אם רוצים את הבריכה לפני האוכל או אחרי. כך יש להם מקום לביטוי עצמי והם מתרגלים שינוי וגמישות בצורה המתאימה להם.
עקרונות הכנה המתאימים לילדים עם מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית):
לילדים עם מש"ה נשתמש בעקרון החזרתיות כדי לקדם הבנה ולמידה.
נכין לוח של סדר היום, אך נציג בכל פעם 2-3 פעילויות, ונגיד את הסדר שלהן: עכשיו אוכלים, אח"כ משחקים בכדור, אח"כ הולכים לגינה.
כל הכנה תכיל משפט קצר ומגע בסמל.
בכל פעם שמסיימים פעילות אחת, נגיד שסיימנו אותה ונפרט שוב את הפעילויות הבאות בתור. וכך הלאה. החזרתיות בצורה שבה אנחנו מציגים להם את הפעילויות וגם החזרתיות על סדר הפעילויות מאפשר להם למידה ומשפר את הבנת הסיטואציה.
מומלץ שהסמלים בלוח של סדר היום יהיו עם תמונה וסמל מוחשי, כדי לאפשר הבנה מקסימלית דרך החושים. למשל: כפית כסמל לארוחה, בד מגבת או ספוג כסמל למקלחת, פעמון כסמל לפעילות מוזיקלית.
אם אין לכם משהו שישמש כסמל, ניתן לתת להם לגעת במה שהולכים לעשות. למשל: החלפת טיטול- אפשר לגעת בטיטול.
חשוב תמיד להגיד לפני שעושים משהו ומתחילים פעילות. זה מאפשר להם לשים לב למה שקורה (כדי שלא "יפלו" עליהם דברים בהפתעה), ומאפר להם לגייס את עצמם להשתתפות.
שימוש במשאבים חיצוניים:
למה הכוונה?
דיברנו על ניהול אנרגיה בהתחלה. כשאנחנו נעזרים באדם חיצוני וחולקים איתו את העומס, יש לנו אנרגיה לדברים אחרים. יכול להיות שזה שהילד יהיה כמה שעות עם מישהו אחר יאפשרו לנו יותר סבלנות וכח להיות איתו בצהריים, או יאפשרו לנו לעשות משהו אחר עם האחים.
אז נשתמש בכל אדם מחוץ למשפחה הגרעינית שיכול להיות שותף בהפעלת הילד בזמן החופש.
חשוב לבחור אנשים שאתם יודעים שמסוגלים להיות עם הילד שלכם ומכירים אותו או מכירים את האוכלוסייה. ניתן להיעזר בדודים, סבים, שכנים, מתנדבים, ארגונים בתשלום, מיזם "בייביסיטר מיוחד", וכל דבר אחר שמתאים לכם.
ניתן ליצור קשר עם המסגרת הלימודית או עו"ס בקהילה כדי לקבל מידע על אפשרויות שקיימות בקהילה שלכם.
אם זה אדם מהמשפחה שלכם או מתנדב, ניתן להראות לו דברים שאתם עושים עם הילד ולתת לו להתנסות, וכך הוא ילמד מה הוא יכול לעשות עם הילד בעצמו. כדאי לחזור על אותה הפעילות כמה פעמים. גם אם לכם זה נראה משעמם, כך הילד לומד וגם מי שמפעיל אותו.
אפשרויות שונות להפעלה:
חלוקה למצבי BEING (שהייה) ומצבי DOING (עשייה):
מצבי שהייה:
הכוונה היא לזמני מנוחה – שבהם אנחנו לא מפעילים את הילד.
נעשה חלוקה לילדי מש"ה וילדים עם אוטיזם.
ילדים עם מש"ה – יש ליצור מסגרת שבה הילד נמצא לבד עם פעילות. המטרה היא שאנחנו נשים את הפעילות ונוכל ללכת ולהשאיר את הילד לבד איתה כשאנחנו עושים דברים בסביבה.
רעיונות לפעילות פסיבית:
- לוח תחושתי על השולחן של כסא הגלגלים, שמחוברים אליו: ספוגים, כדור קוצים, בדים נעימים, ועוד תחושות שונות. העיקר שהן יהיו מחוברות חזק בלי יכולת להיתלש.
- לוח גריית ראייה: לוח שחור עם מדבקות או צורות בצבעים בולטים, או שמודבקים עליו קישוטים של סוכות שמנצנצים. יש לשים אותו בטווח ראייה של הילד.
- משחק באייפד עם מסך מגע. המשחק חייב להשמיע קול כשנוגעים במסך. האייפד צריך להיות מקובע לשולחן של כסא הגלגלים. יש משחקים שונים כמו פסנתר, ציור עם קולות -כדאי לחפש בחנות האפליקציות.
- שמיעת מוזיקה באוזניות. אם לא נוח אפשר גם בלי אוזניות, אבל מקור המוזיקה צריך להיות קרוב לילד ולא חזק מידי.
- חשוב – יכול להיות מצב שאים לילד פעילות והוא רק מקשיב למה שקורה בבית. זה לגיטימי וזה גם תורם לו – הוא מקשיב למה שקורה בבית ומרגיש חלק מהסביבה.
ילדים עם אוטיזם – חשבו על פעילויות שהילד יכול להעסיק את עצמו בלעדיכם. המטרה היא שתוכלו ללכת ולהשאיר אותו עם הפעילות.
רעיונות לפעילות:
- יצירה פשוטה: ציור בטושים / צבעי פנדה / צבעי עפרון. אפשר גם להדביק מדבקות בחוברת עם ציורים.
- משחקים באייפד, לפי הרמה של הילד: יכול להיות שהוא מסוגל להפעיל רק משחקי פעולה-תגובה, ואז נחפש משחקים שמפעילים קולות במגע, כמו ציור עם קולות, נגינה על פסנתר, TALKING TOM, וכל אפליקציה שאתם מוצאים ויכולה להתאים. אם הילד יכול להפעיל משחקים ברמה גבוהה יותר, נתאים לו משחקים כאלה: התאמה של אותו דבר, פאזלים, משחק הזיכרון, מיון לקטגוריות וכד'. גם אם הילד יכול להפעיל דברים מורכבים, יכול להיות שבתור משחק חופשי הוא ייהנה מהדברים הפשוטים יותר, וזה מצויין. העיקר פה זה המשחק העצמאי.
- צפייה בסרט: המטרה היא פעילות שלא דורשת מאיתנו כלום, ולכן חשוב לתת גם לצפייה בסרטים מקום לגיטימי.
מצבי עשייה:
מדובר על פעילויות מובנות שבהן אנחנו או אנשים חיצוניים יכולים להפעיל את הילד לפרק זמן מסוים.
רעיונות לפעילות:
- השתלבות בהכנת משהו במטבח: ניתן לתת לילד לעשות כל מה שהוא יכול מבחינה פיזית- לערבב, לשפוך, ללוש. אם הילד לא מסוגל לבצע מבחינה פיזית, ניתן לשלב הפעלת מכשירים שונים על ידי מתג. באתר "דגש" יש מתגים וגם יש מתאמים בין מתג למכשיר חשמלי, שמאפשר להפעיל את המכשיר על יד המתג. (שמות המוצרים: 1. מתאם RF לחשמל – enabler+socket, 2. חשמלון להפעלת מכשירי חשמל בסביבה הביתית).
- השתלבות במטלות הבית: להביא כלים לעריכת שולחן, לפנות מהשולחן, לפזר כביסה בארונות, להעביר כביסה נקייה מהמייבש לחדר לקיפול, לנקות שולחן, להשקות עציצים….
- יצירה לסוגיה: גואש, הדבקה של דברים שונים, צביעה בטושים, עיסת נייר, גזירה והדבקה. לילדים שקשה להם מבחינה פיזית נעבוד בשיטת "יד על יד", כשאנחנו מחזיקים או תומכים להם בידיים ועושים איתם. במצבים מלכלכים כדאי להכין מראש מגבת רטובה סחוטה לניקוי מהיר של הידיים.
- משחק תחושתי: מריחת קצף גילוח על הידיים ועל מראה או חלון וציור בקצף, מסז' עם קרם על חלקי הגוף השונים, גלגול הילד בשמיכה כמו "משה בתיבה" ולחיצות על הגוף עם הידיים שלנו או עם כדור.
- יציאה לבילוי משותף מחוץ לבית: חשוב שתהיה התאמה מבחינת המקום- לא הרבה רעש, לא חם מידי, זמן קצוב מראש, אפשרות לנוח מחוץ לכ"ג אם צריך או לתפוס פינה שקטה למנוחה. אפשר ללכת למעיין, לים, לשוק, למשתלה, לפארק ליד הבית, למסעדה, לגלידה, לבקר משפחה…
לסיום, קחו בחשבון שהקיץ הוא זמן גמיש ותכניות יכולות להשתנות. הכי חשוב להגיד זאת לילד ולהכין אותו (מומלץ להכין גם את האחים…).
בנוסף, לכל משפחה יש את המשאבים שלה – של אנשים, של כסף, של זמן. קחו את זה בחשבון, ועשו מה שטוב לכם בלי להשוות למשפחות אחרות.
זכרו שאתם עושים הכי טוב שאתם יכולים=)
כתבה: שירה שנקר, מרפאה בעיסוק